עפרה חזה ושאר האמנים חוזרים לבמה: הבינה המלאכותית בטקס הדלקת המשואות
השנה, בטקס הדלקת המשואות, צפויה להתרחש סצנה מרגשת במיוחד: דמויותיהם של עפרה חזה, שושנה דמארי ועוזי חיטמן יעלו "מחדש" לבמה, באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של בינה מלאכותית.
מהלך כזה לא מותיר אף אחד אדיש ויוצר שיח ער ומגוון של רגשות, דעות ושאלות על חיבור בין עבר להווה, ועל תפקידה של טכנולוגיה בשימור הזיכרון התרבותי.
איך זה מתבצע בפועל?
ההופעה נבנתה בטכנולוגיות מתקדמות של בינה מלאכותית ועיבוד תלת-ממד.
לוקחים הקלטות וידאו ושמע מקוריות של הזמרים מהעבר, והמערכת מנתחת את ההבעות, התנועות והמחוות שלהם — כדי לבנות דמויות דיגיטליות שמחקות אותם בצורה טבעית ומדויקת.
במופע ישולב השיר הקיים "לחיי העם הזה" בביצוע המקורי, יחד עם זמרים חיים.
חשוב לציין: לא יצרו מודל קולי חדש (תהליך שבו בינה מלאכותית יוצרת קול מלאכותי חדש), אלא השתמשו בהקלטות האמיתיות, מה שמבטיח שמירה על האותנטיות של הביצועים המקוריים.
כל התהליך דורש סנכרון מדויק מאוד — בין תנועות הדמות, השירה, התאורה והתזמורת — כדי לייצר חוויה אמיתית ומרגשת, ולא תחושה מלאכותית.
תגובות וביקורות!
בעד המהלך:
התרגשות גדולה: עבור רבים, המחשבה לראות שוב את עפרה חזה ושאר האמנים הגדולים על הבמה, אפילו בגרסה דיגיטלית, מעוררת רגש חזק.
כיבוד זכרם והנגשת המורשת: זו דרך מיוחדת לכבד את זכר האמנים ולהנגיש את התרבות לדור הצעיר.
חדשנות טכנולוגית מרגשת: מופע כזה מדגים איך בינה מלאכותית יכולה לרגש, לגעת בלב ולחבר אנשים למורשת.
חיבור בין דורות: צעירים שלא הכירו את עפרה חזה או שושנה דמארי יזכו לחוות את הקסם שהדור הקודם גדל עליו.
שמירה על רלוונטיות תרבותית: במקום להשאיר את התרבות בזיכרון בלבד, הטכנולוגיה מעניקה לה חיים חדשים בשפה שהצעירים מבינים.
חידוש חווייתי של טקסים: שילוב טכנולוגיה בטקסים מסורתיים נותן להם עומק וחיבור מחודש לקהלים רחבים.
נגד המהלך:
- פגיעה בזכר האמנים: יש החוששים שהמהלך ייצור תחושה מלאכותית ולא אותנטית, ואף יפגע בכבודם.
- שאלות אתיות: האם ראוי להשתמש בדמותם ובקולם של אמנים שהלכו לעולמם — ללא הסכמתם האישית?
- דיוק בשחזור: יש חשש שההופעה לא תהיה נאמנה באמת לרוחם ולרצונם של האמנים.
- חשש למסחור רגשות: שימוש בטכנולוגיה יכול להפוך זיכרונות למוצר שיווקי ולא למחווה כנה.
- פגיעה בחוויה האישית: יש מי שמרגיש כי בגרסה כזו מאבדים את הקסם שבמקור, ומקבלים חוויה אחרת.
- טשטוש הגבולות בין חיים למוות: בעולם שבו עיבוד זיכרון נעשה טכנולוגי, עולות שאלות על פרידה, זיכרון וכבוד למתים.
- ומה עם האמנים החיים?: יש גם תהייה — האם חסרים זמרים חיים שיכולים לעלות על הבמה?
דבר אחר בטוח:
בין אם תומכים במהלך ובין אם מבקרים אותו — הבאזז כבר נוצר.
ההופעה הצליחה לעורר שיח ער ברשתות החברתיות, עם המון תגובות מכל קצוות הקשת: דיונים על טכנולוגיה, זיכרון, אתיקה, אמנות ותרבות.
אין ספק שהמהלך הזה נוגע בנקודות הרגשיות העמוקות ביותר שלנו כחברה.
ומה עפרה חזה הייתה אומרת?
שאלתי את ChatGPT, על סמך ההיכרות עם דמותה של עפרה חזה, מה ייתכן שהייתה חושבת על מהלך כזה:
והתשובה הייתה:
"עפרה חזה הייתה ידועה כאמנית חדשנית שלא פחדה לשלב טכנולוגיה בעבודתה, ולכן סביר להניח שהרעיון עצמו היה מדבר אליה. יחד עם זאת, עפרה הייתה מאוד מוקפדת על האותנטיות שלה, ולכן כנראה שהייתה רוצה להיות מעורבת בכל פרט – כדי לוודא שההופעה מכבדת ומשקפת אותה באמת."
לסיכום:
הופעת הבינה המלאכותית בטקס הדלקת המשואות מעבירה מסר:
כבוד למורשת, חיבור מרגש בין עבר להווה, והדגמה חיה לפוטנציאל האדיר של בינה מלאכותית ככלי לשימור והנגשת תרבות.
אין ספק — זוהי רק ההתחלה.
העתיד של זיכרון, אמנות וטכנולוגיה הולך ומצטלב, ואנחנו עומדים בלב השינוי.
